יום שלישי- גזלן כי טוב…

כשהשמש עוד לא חשבה אפילו על לעלות- אנחנו קמנו בבקוע והתחלנו להתארגן ליום החדש ולרכב כמה שיותר מוקדם כדי לנצל את השעות הטובות של הבוקר. ניסינו לקצר את הזמן שלוקח להתארגן- פרסי הכין קפה, יגאל ותום קיפלו אוהלים ואיתי וטל סידרו את הציוד על האופניים.

אחרי חלוקת המשימות הזאת גילינו שהצלחנו לחסוך כמה דקות… לא משהו רציני. שתינו קפה, אכלנו קורנפלקס (בנקודה זו בטיול יגאל הוכתר כמלך המלכלכים, כשכל הסביבה שלו הייתה מלאה קורנפלקס..), שכחנו שישנו רק 5 וקצת שעות ויצאנו לדרכנו.

הדרך של היום השלישי התחילה בנעימות יחסית: עליות ירידות ועוד פעם עליות.. תום הבטיח שהיום לא יהיו ירידות.. נכנסנו לאיזורים המיוערים של יער בן שמן ואחרים והעליות לא הפסיקו. אחרי השעות הנעימות של הבוקר והשמש שיצאה וחיממה מאוד מוקדם מהצפוי, כל עלייה הפכה לחוויה נעימה פחות ופחות.

עשינו הפסקת ביניים ליד אנדרטה לזכרו של יאיר שטרן ותיקנו לטל בעייה באופניים וחיפשנו נקודת מילוי מים כשאנחנו יודעים שביום הזה ספציפית יש בעייה להשיג מים- היום חג. חיפשנו איפה יש תחנות דלק בסביבה- אבל האינטרנט של סלקום לא היה כ"כ זמין באיזור וגם האנשים שפגשנו טענו שהתחנה הכי קרובה נמצאת בסטייה של 6-8 ק"מ מהשביל.

בעודנו אובדי עצות שמענו מרחוק שיר מוכר "קוקו הא הא, גלידה טובה!". חשבנו על האופציה הגרועה מכל, גזלן! כשלכל אחד מהרוכבים היו פחות מליטר וחצי, מים נראו כמו זהב. וכך גם היה מחירם אצל הגזלן. בהתחלה מחיר 5 בקבוקים עמד על 60 שח אך עם מיקוח קצר וניפנוף בשטר של 200 ש"ח (פרטים אצל יגאל) הורדנו את הגזלן ל-45 שקלים. האבסורד הגיע 200 מטרים לאחר מכן…

המשכנו בעלייה מתעקלת ומצאנו חניון של קק"ל שבו המוני ישראל עשו על האש ושם שאלנו האם יש מים. האנשים הכווינו אותנו למעלה החניון שם היה ברז חופשי ובו מילאנו את שאר הבקבוקים שלנו. זעמנו מאוד על הגזלן!!!!!!

אחרי הפסקת הצהריים בה עשינו "מקלחת" ואכלנו, כרגיל, לחם עם דבש, המשכנו בעצלתיים כשעליות רבות ומתישות מחכות לנו בדרך ובהן גם ירידה כמעט לא רכיבה ועלייה לא רכיבה בעליל (מסולעת בשיפוע של 45 מעלות). עשינו מעקף קטן ואילתרנו מעט כששביל ישראל נמחק מהשטח עקב עבודות בנייה באיזור התעשייה של חבל מודיעין, ופנינו היו עתה לישוב אלעד. לאחר שרג'יב לקח את ההובלה, ראינו כי לא נספיק עד רדת החשיכה להגיע לישוב ובהחלטה משותפת החלטנו להשאר ביער ללון את הלילה.

פסטת פינוקים מאת רג'יב ותה על המדורה שאילתרנו לנו היו כל מה שהיינו צריכים, והלכנו לישון עייפים מאוד, שבעים ומצפים להרביץ יום אחרון של רכיבה בשביל.

נתוני היום:

סה"כ ק"מ- 41.26.

זמן רכיבה נטו- 3:56 שעות.

מהירות ממוצעת- 10.48 קמ"ש.

מהירות מקסימלית- 48.46 קמ"ש.

נ.ב. אותו היום היה נק' שבירה מאוד קריטית. העליות הקשות והחום המתיש גרמו לרגליים ולשרירים להחלש ולעבוד הרבה יותר קשה. רג'יב חשב שהסיפור גדול עליו אבל הוא הבין שהקשה מכל מאחוריו והחליט להמשיך עד הסוף למרות הקושי!

תגובה אחת

להגיב על מולקו פישקה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)