ירושלים (הנה אני בא)!

היום שחששנו ממנו ביותר הגיע- העלייה לירושלים! עד לפני יומיים חשבנו שנשאיר את הציוד בשער הגיא ונעלה קלילים וזריזים את העליות הקשות לעיר הקודש. אממה, המזל השתבש והתיקים נשארו במקומם (על הסבל) וגם אנחנו לא רצינו להתקע בעליות לירושלים כשפתאום יורד עלינו הליל. התחלנו את הרכיבה מבי"ס שדה בית מאיר ועלינו גבוה גבוה לכניסה לישוב. לא עברו 10 דקות ויגאל כבר נפצע עמוקות ע"י אזיקון מרושע ושוב נאלצנו לבצע חבישה בשטח.

יצאנו מהיישוב וירדנו עם שביל ישראל לנחל כסלון בדרך מהירה מהצפוי וללא עליות קשות או מורגשות. שאלנו את עצמנו- מתי כבר עולים לגובה?? וכקילומטר לפני הישוב צובה קיבלנו את התשובה. הגענו לעלייה מטורפת שבקושי סיימנו ברגל ולבסוף הגענו לישוב ועשינו הפסקה קצרה עם וופלים וקפה.

משם המשכנו לסטף ושם גילינו שירושלים המציאה שביל שמגיע מהסטף עד לירושלים.

כל עוד השביל תאם את שלנו, היינו מבסוטים ולא היו בעיות, עד שהשביל שלנו ושביל ירושלים התפצלו, אז החלטנו לנסות לאלתר ולעקוב אחרי שביל ירושלים, שהתגלה כשביל להולכי רגל מינוס (נינג'ות). אחר כך השביל התרחב וגילינו שהוא מגיע לרמות, לא בדיוק הכיוון שלנו אבל אם זה ירושלים- אנחנו לא נתלונן.

אילתרנו בשטח וראינו שביל שנראה לנו כמגיע למרכז העיר ועקבנו אחריו בעלייה נוחה ויעילה, אשר בתוך חצי שעה הביאה אותנו לשדרות בגין, כקילומטר ממחלף גבעת שאול שבכניסה לעיר. עם מעט ניווטים ברחבי ירושלים והרבה אנשים שאמרו "וואי וואי וואי" כששאלנו אותם איפה המלון, הגענו למלון, הורדנו את הציוד וללא עיכובים נוספים יצאנו לכותל!

ולאחר כל המאמץ והזיעה, הגענו לכותל וכמובן- לא הכניסו אותנו עם האופניים. אז נאלצנו להשאיר אותם בחוץ ולהיכנס ברגל, על מנת שיגאל יוכל לשאת תפילה ולהניח תפילין.

חזרנו למלון בשעה 17:00 ונכנסנו להתקלח ולהתרענן לקראת ארוחת הצהרערב אשר תוכננה כבר בראשית היום, נכנסנו למונית ונסענו לאיוו מיטבורגר המפורסם. אחרי שאכלנו מנה עסקית שכללה 400 גרם של בשר, ליגאל היתה דודא לגלידה והלכנו לאכול באלדו גלידה טעימה מאוד (0% שומן פרווה!!) החלטנו שאי אפשר לסיים את היום בלי כוס בירה קרה ונסענו באוטובוס לדאבלין, הזמנו בירה וגילינו שיש לנו 5 דקות לסיים אותה כדי לקבל אחת נוספת בחינם, לא שווה את המאמץ.. אבל היינו חייבים.. אז שתינו מהר וקיבלנו עוד אחת, לא ממש השתמשנו בה, מלבד סחרחורת קלה (זה כי כשאוכלים בריא הרבה זמן ולא שותים, האלכוהול משפיע מהר.. באמת, תבדקו), חזרנו למלון (שהיה 40 מטר מהדאבלין) וניסינו לראות את משחק הנבחרת אבל נרדמנו הרבה לפני שהוא הסתיים.

לילה טוב.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)