ימין ושמאל רק חול וחול…

יום הרכיבה האחד-עשר בשביל האופניים של ישראל. קמנו במגרש הכדורגל וגילינו למשחתנו שלא הפעילו את הממטרות בלילה ולא התחילו אימון כדורגל ב-6:00 בבוקר. קמנו כמעט ביקיצה טבעית כשאיתי אומר לנו שהשעה 6:45. תוך רבע שעה כבר היינו על האופניים בדרך לתחנת הדלק הקרובה לקפה וקורנפלקס וחלב בשביל הסטאראטר של הבוקר.

נכנסו לשטח לאחר כ-3 ק"מ בכביש ואחרי שחלף על פנינו אופנוען משועמם משהו כמו 10 פעמים (הכל בגלל הסרפטינות…). אחרי שחלפנו על פני כמה וכמה מטעים התגלתה בפנינו תופעה מדהימה- אנחנו במדבר! פתאום כל הירוק נעלם ונשארו רק גבעות צהבהבות ושוממות והרבה שמש. במשך קילומטרים רבים לא מצאנו עץ אחד כדי לנוח לידו והשמש התמידית התחילה להתיש..

הגענו אחרי עליות וירידות רבים וניווט לא פשוט לישוב דבירה, שהחליט שהוא עושה ניתוח לשינוי מין וקורא לעצמו דביר. בדיוק כמו שקראנו באתר של עידו מזור (שעשה גם כן שביל ישראל באופניים) בישוב "לא רוצים להרוויח כסף" כהגדרתו של יגאל, ואין אפשרות לקנות במכולת המקומית. מנהלת המכולת התחשבה קצת והסכימה שנקנה מים (במחיר לתיירים שלא מבינים בכסף המקומי) ולאחר שרוקנו את הבקבוקים לשקיות השתייה הוסיפו התושבים חטא על פשע ואמרו שיש ברז מים קרים בצד השני של המכולת. תודה באמת.

החלטנו שאנחנו לא עושים הפסקת צהריים בישוב שלא רוצה להרוויח כסף והמשכנו ליער הסמוך. אכלנו את מנת השף, לחם עם דבש, וניסינו להתעלם מאלפי הזבובים שכרגיל- הלכו לבדוק מה שלום הפצעים של יגאל, שזה מצידו, ניסה להתעלל בהם.

המשכנו לנוע על כביש שומם שמוביל ללהב בדרך טיפה מאריכה אבל בטוחה ללא רכבים. אחרי להב המשכנו בכביש לכיוון עומר במישור "מושך" שבו לאורך 4 ק"מ נסענו במהירות 40 קמ"ש +. הגענו לאלונית ושם חיפשנו תחליף ללחם שבד"כ אין בתחנות דלק. לקחנו שתי חבילות של דובשניות (גם טעים וגם מזין, התמורה הטובה ביותר לילד שלך..) והמשכנו בדרך לעומר/באר שבע.

בדרך בררנו על מלון בב"ש שדרש 950 שקל ללילה. אז החלטנו שישנים באוהל, קצת יותר זול.. (יש גבול לכל תעלול). אחרי שהגענו לכניסה לעומר מצאנו דשא על הכביש הראשי שבו עשינו הפסקת אנרגיה + בירור על מקום לינה. מכשלא מצאנו שום מקום החלטנו לבדוק אפשרות התנחלות על הדשא בגן התעשייה המרשים של עומר. עשינו סיבוב ומצאנו מדשאה יפיפיה בעומקי הגן והתמקמנו לפני שירד החושך.

כמובן שאי אפשר בלי ארוחת ערב. בדקנו את האופציות והאפשרות הזמינה היחידה שהייתה להזמנה הייתה פיצה דומינו מבאר שבע. בשביל החלבונים הזמנו עם תוספת פילטונה. האבסנו את עצמנו והלכנו לישון אחרי שהסתרנו את האופניים מאספני המתכות ע"י אחד הכללים שלמדנו בצבא- הנמכת צללית.

נתוני היום:

מרחק:  61.25 ק"מ

זמן רכיבה נטו: 4:34

מהירות מקסימלית: 46.8 קמ"ש

מהירות ממוצעת: 13.3 קמ"ש

תגובה אחת

  1. חשבתי על זה.. אם תרצו להקים להקת רוק אחרי הטיול, אתם יוצאים מפה עם אחלה שם ללהקה: יגאל והזבובים..
    הכל בתנאי כמובן שאתם תקימו להקה שרוצה להרוויח כסף :]
    אבא עשיר אבא עני כבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)