דרך המלך היא דרכי האהובה…

קמנו ואכלנו את הארוחה שקנינו מבעוד מועד וכך הבוקר היה קל יותר לכולם. איזו מבוגרת בריטית אמרה שזה השטח שלה, ושבעלה רצה להזמין משטרה אבל היא רוצה לפתור את זה בדרכי שלום. אמרנו לה שלום והלכנו. התחלנו ברכיבה לכיוון DUNDEE כשבדרך עוברים דרך כמה ישובים פצפונים. עשינו עצירה לאנרגייה בתחנת דלק, והמשכנו לעוד גשר ענק בדרך לדאנדי שמאוד הפתיע אותנו. בכניסה לגשר יש נתיב נפרד לאופניים שמוביל לאמצע הגשר, ז"א פתאום מצאנו את עצמנו בנתיב עצמאי באמצע שני נתיבים דו סטריים. כמובן שזו אירופה ויש מעקה בין הנתיבים, נסענו ע"ג הגשר ובסופו הגענו למעלית.

הנחנו שאנחנו צריכים לרדת במעלית ולאחר מכן רצינו להמשיך לכיוון BRUCHIN. פתאום ראינו שביל NCN שזו הרשת הארצית של סקוטלנד לרכיבת אופניים. שבילים מאוד מסודרים ומשולטים. בדקנו במחשב וראינו שזה לא ממש בדרך אבל ה-NCN צריך להיות מהיר הרבה יותר ויותר מסודר. באיזשהו שלב איבדנו את השלטים של הדרך הזו אבל מה שכן מצאנו זה סוף סוף גז!

קנינו שני מיכלים והמשכנו לכיווננו המקורי. לאחר שהטעו אותנו בתחנת דלק והבנו שיעדנו רחוק מהשגה (שוב) עשינו חושבים ודיברנו עם בחור מקומי והחלטנו על שינוי המסלול ונסיעה ל-ARBROATH. הנסיעה על השביל הזה הייתה ממש דרך המלך: גם משולטת, גם נוחה ומאוד בטוחה! רכבנו על הדרך כ-30 ק"מ והגענו ל-ARBROATH. במקרה מצאנו שם נקודת WIFI ועשינו בירורים ליום שאחרי.

בדקנו אם יש הוסטלים פנויים והסתבר שאף אחד מהם לא ממש קרוב או במחיר ריאלי והתכוננו לישון באתר קמפינג שמקומי הציע לנו. פתאום משום מקום הגיח אדם והציע לנו מקום ללילה. בהתחלה זה היה מוזר אך הוא אמר שיש לו B&B קרוב והוא יכול לעשות לנו מחיר של הוסטל. אז אמרנו למה לא….
המלון היה יחסית קרוב וברמה גבוהה ובנוסף עם ארוחת בוקר. הכנו ארוחת ערב – פסטה עם רוטב רציני, דפקנו מקלחת והלכנו לישון לקראת היום הבא, נסיעה ארוכה מאוד….

3 תגובות

  1. רוכבי ערבות שכמוכם..אני מבקשת נא לא להסתבך עם הרשויות..
    התמונה של יגאל פה, מזכירה לי קצת את הדרך לגבעת עדה…חחח
    שמרו על עצמכם!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)