חצי רכיבה, חצי חופש, תלוי איך מסתכלים על זה..

10 בבוקר. זאת השעה שרובנו התעוררנו. ולא, הפעם לא מדובר על התעלמות מהשעון כמו בכל יום אלא על יקיצה טבעית וטהורה! כהמשך לחצי יום החופש  שהיה בירושלים, החלטנו שאת חצי יום המנוחה השני נעשה כשנגיע לערבה, וכך עשינו. אחרי שהתעוררנו המשכנו לנוח ונוח עד שהגיעה השעה להתחיל להתכונן. יציאה קצרה החוצה חשפה את מימדי החום בערבה: חחחחם!

ב-3 בצהריים יצאנו לדרכנו ממושב חצבה לכיוון המפגש עם כביש הערבה ולכיוון ציר המעיינות. נכנסנו לשביל שמוביל אותנו בלי עיקופים מיותרים אל השביל השחור והמשכנו איתו. הציר, שהיה מלא בקפיצות שיצרו כנראה כלים כבדים של הצבא, היה מציק קצת בתחילה אבל אח"כ יחסית נוח. השמש עדיין חיממה מאוד עד השעה 16:00.

בתחילת היום היעד שנבחר היה הישוב "ספיר". תוך כדי הדרך החלטנו שאנחנו נספיק יותר לפי תוואי השטח והחלטנו לבדוק מהו הישוב הבא אחריו. גילינו שהישוב הבא הוא "צופר" וזכרנו שיש בו מלאך שמארח מטיילים משביל ישראל (שאגב, שינה את נתיבו מהפעם האחרונה שהדפיסו את המפות שלנו). צילצלנו למלאך והתברר שהוא לא מארח יותר, אבל יש מישהי אחרת במושב שמארחת. התקשרנו אליה והיא הכווינה אותנו לביתה. איך שהגענו למקום מצאנו איזור מעוצב עם קירות מעוצבים, ברמה של צימר +. נכנסנו לדירת ההארחה וגילינו איזו השקעה ניתנה בבניית החדר והקומפלקס כולו.

מכאן רצינו למסור תודה ליונה עופרן שאירחה אותנו!

לסיום היום עשינו קניות ואכלנו פסטה עם רוטב פיקנטי וגבינה צהובה נמסה, טעים!

קינחנו ב"לפחות 900 גרם גלידה" כהגדרת היצרן. שלר נתפוס אותו מרמה חס וחלילה….

נתוני היום:

מרחק: 35.8 ק"מ

זמן רכיבה נטו: 2:52 ש'

מהירות מקס': 34.1 קמ"ש

מהירות ממוצעת: 12.4 קמ"ש

4 תגובות

  1. נראה לי שאחרי המסע הזה
    פסטה תהיה עבורכם פאסה …
    איזה מיץ אתם שותים שם? מיץ גזר ?
    עוד 50 ק"מ נשארו לכם, קטן עליכם !!!
    מחכה מחר לטלפון מכם 🙂

  2. איתיוש, מזל שאתה לא השתזפת ואין הבדלי צבעים. אני אומרת, תן גיחה באילת לאיזה חוף ים ושזף את החלק הלבן….

    כל הכבוד על ההישג המרשים , \הזדרזו להגיע לאילת כדי שתגיעו כמה שיותר מהר הביתה.
    אוהבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)