ארץ האבות

אוקיי… אז ההחלטה הוחלטה ואחרי שמדברים בתיאוריה על מקומות רחוקים איי שם, צריך לקום ולעשות מעשה!

הדבר הראשון במעלה, לאחר ששביל ישראל הוכיח לנו מספר פעמים שלא שמנו לב לקווי הגובה, היה לבדוק את המסלול והמדינה: האם הם ידידותיים למשתמש? לרוכב? שטח מישורי? מעברים קורעים בין הרים? כל זאת ועוד בבדיקתנו.

במקביל, התחלנו בבדיקות מקיפות אודות כרטיסי טיסה אחריהם עקבנו יומם וליל בציפיה להוזלה (שהתבררה כבדייה). סוכן הנסיעות אמר שסקוטלנד אינה יעד פופולרי ולכן לא צפוי עומס על הטיסות האלה, רק מה שהוא שכח זה שלסקוטלנד לא מגיעים ישירות אלא בטיסת המשך מלונדון, והיא יעד פופולרי, ועוד איך פופולרי!

לאחר יום עבודה קשה ישבנו איתי ואני והתחלנו לתכנן את המסלול ברחבי סקוטלנד. לידע כללי- סקוטלנד מחולקת פחות או יותר לשלושה אזורים עיקריים:

1.  Highlands- איזור הנמצא בצפון מערב המדינה ובו תפירות השטח רבות, מאופיין בהמוני הרים וואדיות. פחות מומלץ לאופניים ולא נמצא בדרכנו כיוון שהדרכים בו מאריכות לנו מאוד את הקפת המדינה ואינן ידידותיות.

2. Lowlands- האיזור המרכזי של סקוטלנד שברובו מישורי, וגם אם הוא לא מישורי אז הדרכים בו עוברות בין ההרים ולא עולות עליהם. רוב המסע שלנו הולך להתבצע באיזור זה.

3. Islands- האיים,  נמצאים הרחק ממסלולנו ומסקוטלנד והמגע היחיד ביננו לבינם הוא הוויסקרייה הידועה של Laphroaig שנמצאת באי שנקרא Islay.

4. Southern uplands- שטח רמתי שממש, אבל ממש לא מעניין אותנו. (טוב, נו, בשביל הפרוטוקול הוא נמצא מדרום לגלזגו ולאדינבורו)

אז לאחר הסקירה הגיאוגרפית הקצרה הזאת נספר לכם כיצד בנינו את המסלול הפעם. האמת שחשבנו שעלינו על דרך המלך.. הסתכלנו וראינו איפה נמצאות הערים הגדולות בסקוטלנד כדי לא לקחת יותר מדי סיכונים בדרך ולהיות מידי פעם בערים הגדולות והשופעות בציוד ואספקה (מים, אוכל וכו'). הערים הגדולות היו ברובן במסלול ההיקפי של סקוטלנד אם נוציא לרגע את ה-HIGHLANDS מהמפה. ואז פשוט התחלנו לתכנן על המפה באיזה כבישים אנחנו עוברים ובאילו ערים. תוך שעה וחצי סיימנו את התכנונים! היינו מבסוטים רצח בגלל שלשביל ישראל לקח שבועיים להבנות ופה בשעה וחצי סיימנו את העבודה!

עוברים לנושא השני שהתחלנו לדבר עליו- הטיסה. עשינו בדיקות בחברות שונות וגילינו שהמחירים נהיו ממש יקרים (סביבות חודש יוני) והתכנון שלנו היה לנחות בגלזגו- העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד. רצינו לנחות יום או יומיים לפני תחרות גדולה שצריכה להתקיים ובה רוכבים מגלזגו לעיר הבירה אדינבורו (רכיבה של כ-80 ק"מ בשטח). התלהבנו מאוד מהרעיון ורצינו להצטרף רק שהמחיר היה גבוה בערך ב100$ מהטיסה לאדינבורו. החלטנו לטוס לאדינבורו וללכת לתחרות. לאחר מכן, אילוצים שונים קבעו לנו את התאריך הסופי של הטיסה: אמצע ספטמבר! החלטנו שאנחנו טסים ויהי מה!

עכשיו, אחרי שיש כרטיס יש עוד הרבה הרבה מה לעשות…

חדל חפירות לעכשיו, המשך בפעם הבאה!

עד אז… תרכבו ותהנו!

4 תגובות

  1. אתם זריזים! תוך שעה וחצי? בלי קיצורי דרך?? כל הכבוד!!!!
    חבל שנאלצתם לוותר על התחרות זה היה יכול להיות ממש כיף!
    המשך דרך צלחה!
    שלכם גם בחו"ל..(-:
    הדר

  2. LOL!!!
    צודק, בהתחלה חשבתנו שיש 3 אזורים ואז גילינו שיש עוד אחד דרומי.. לא נתקן את זה כדי שהתגובה שלך תישאר רלוונטית…

  3. היי ילדודס, תהיתי האם אפשר להצטרף אליכם באופני ספינינג ?????????????
    אוהבת תמיד וכל פעם מופתעת מחדש מהרעיונות והיוזמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף
Share on facebook
Share on pinterest
Share on twitter
Share on linkedin

Watch out! Hamami is watching you

תודה לדביר, חברינו היקר בגולה, על העזרה הרבה בהקמת הבלוג, ועל אחסונו ברשת Horef.net, ועל התמיכה הנפשית מעבר לים. (בתמונה למעלה זה לא דביר...)