היום הרביעי- מושך לכיוון המישור והים

בוקר טוב!

היום, שוב, קמנו באמצע הלילה, סביבות 3 וחצי, הקיפול הפעם היה די יעיל, ניר הכין קפה, פק"ל קורנפלקס ויוצאים לדרך (אכילה נכונה לפני אימון אירובי כבר אמרנו?) בשניה שהיה מספיק אור כדי לרכב. וכשהמטרה היום היא לתפור כ-55 ק"מ, אפשר לקרוא ליום זה עד כה- יום מוצלח!

בבוקר קיבלנו חיזוק להחלטה שלנו לישון ביער לאחר שה-5 ק"מ הנותרים עד לישוב אלעד היו לא קלים כלל! פגשנו בלא מעט עליות וירידות טכניות ומסולעות, עברנו ליד איזושהי חווה קטנה באמצע היער (?!??) ולבסוף ירידה מפנקת שהביאה אותנו לאלעד- שם מילאנו בקבוקינו במים, פרצופינו בקרם הגנה וקיבתנו בחטיפי אנרגיה ואנחנו מוכנים ומזומנים לתת פוש אחרון ולהגיע לתל-אביב עד הצהריים!

במהלך שלושת הימים הקודמים של הטיול התפתחה בנו המחשבה- רגע.. תל אביב נמצאת על הים והים בגובה אפס, אז מתי כבר נגיע למישור?? ואנו שמחים לבשר לכם שהיום הזה הגיע! אחרי שעברנו את אלעד התחלנו לראות קצת מישורים, רכבנו עם שביל ישראל בקצב טוב ורגוע, פגשנו לא מעט רוכבים בדרך ולבסוף הגענו למקורות הירקון!!

עצירה קלה לאנרגיה על שפת הירקון ואנחנו יוצאים לישורת האחרונה, לאורך הירקון עד לתל-אביב כשהתוכנית היא- להגיע בסביבות 13-14 ולאכול הרבה המבורגר! אז קדימה לדרך!

אבל אנחנו יודעים הרי שלקראת סוף הטיול דברים צריכים להישחק ולהשתבש מעט, ולהלן מספר חוויות שליוו את דרכנו לאורך הירקון:

1. ממש עם ההגעה לירקון, היתה ירידה קטנה ואחריה עליה קטנה אבל ממש תלולה והחלטנו לעשות מזה משחק ולראות אם אנחנו מצליחים להגיע עד למעלה, כאן אחד הפדלים הידועים לשימצה של איתי עשה לו חור מסורתי ברגל, כי בלי זה אין טיול אופניים, וכעבור חיטוי קל של 5 דקות יכלנו להמשיך בכיף.

2. בשלב מסויים, יגאל נעצר כיוון שהתיקים כל הזמן זזים ונופלים לו ואז שמנו לב שהם קצת שבורים בכמה מקומות ושצריך לטפל ברצינות בבעיית המיקום שלהם על הסבל. בשינוס מותניים ועבודה משותפת, פירקנו את התיקים, כיוונו אותם, החלפנו חלקים שהיו שבורים, חיזקנו את הכל והרכבנו בחזרה על הסבל בתוך כ-40 דקות, עצירה יעילה ויגאל יכול להיות שקט לעוד הרבה זמן!

3. אתם בטח זוכרים שאתמול עשינו עצירה כדי לטפל לטל בבעיה קטנה באופניים, אז הבעיה בקצרה היתה שהגלגל שיניים הקדמי השני התעקם וגרם לשרשרת לרדת, אז גם היום, בעודנו כבר ממש מתקרבים לתל אביב והיום נהיה ממש ממש חם, שוב התעקם אותו גלגל השיניים והיינו צריכים שוב לעצור ולטפל. אבל הפעם קיבלנו בונוס- בנוסף לגלגל שיניים העקום, היו גם רעשים מאוד מדאיגים מכיוון הציר המרכזי והשרשרת ולכן התמהמהנו למספר נוסף של דקות על מנת לשמן את השרשרת של טל שוב.

4. זה אולי לא לקח מאיתנו הרבה זמן כמו החוויות האחרות אבל בהחלט שווה איזכור- אם אתם זוכרים, לפני שנתיים עשינו את שביל ישראל באופניים ממש על גבי דפים אלה (וגם בשטח במציאות), והגענו לאזור הירקון, שם היינו צריכים לחצות נחל ויגאל ממש במטר האחרון הוריד רגל למים. והנה אנחנו, שנתיים אחרי, עומדים בדיוק באותו המקום! איתי, תום, פרסי וטל עברו וליגאל יש הזדמנות לחווייה מתקנת!!

הפעם יגאל הרטיב את שתי הרגליים. Happy Times!

לצד החוויות, היתה גם רכיבה ולא מעט, כאשר למרות הכל, תפרנו את המרחקים כשאיתי הופקד על שמירת המהירות (לפחות 12 קמ"ש לאחר חישוב של תום), פגשנו ה-מ-ו-ן רוכבים, מה שלא היה מפתיע בהתחשב בעובדה שהיינו כל כך קרובים לתל אביב ועל המסלול הנהדר הזה שעל הירקון.

בשמחה רבה הגענו לפארק הירקון העצום עם שבילי האופניים המסודרים והיפים שלו ושם שייטנו לנו בכיף לעבר ההמבורגר!

אבל זה לא הכל.

אחרי שקצת איבדנו אחד את השני, התאספנו שוב מתחת לסככה ושם התחיל וויכוח השנה: מה מלך מרוקו היה עושה?

הדעות היו- יגאל שממש רוצה לסיים את המסלול ולהגיע עד הים, טל שרוצה רק לרדת מהאופניים ולאכול כמה שיותר מוקדם, והשאר שחשוב להם לסיים את המסלול אבל זה לא מה שחשוב. הוויכוח היה מתורבת בחלקו וילדותי בחלקו, עד שלבסוף נפלה ההחלטה לתת למישהו אחר להחליט- למלך מרוקו!!

מלך מרוקו, שבאותו הרגע היה על מטבע בארנק של ניר, החליט שהוא מוכן לעזור לנו וניר התכונן פיזית ונפשית להטיל אותו ולתת לו לקבוע מה עושים. בשיא המתח, ניר מבצע את ההטלה, המטבע עולה לאויר, נוחת, מקפץ על הרצפה ו…… יצא שהולכים לאכול המבורגר!!!

באותו הרגע קול מחאה עלה מהמחנה של יגאל (כלומר מיגאל) שטען (ובצדק) שניר לא הטיל את המטבע כמו שצריך כיוון שהוא הטיל אותו ישר ולא נתן לו סיבוב באויר! מה שגרר וויכוח נוסף, והפעם- "ככה לא מטילים מטבע!"

אחרי משהו כמו חצי שעה שנשרפה עקב הוויכוחים הנ"ל, הוחלט שעושים מה שמלך מרוקו אמר ורכבנו ישר לתל אביב לאכול בוולפנייט!

הגענו, חנינו, שטפנו את עצמנו קצת, התכוננו לשבת ואז! התברר לנו שהמקום לא כשר ולצערנו חלקנו לא יכולים לאכול שם.

לא בטוח שאפשר לתאר את רמת האכזבה, כשאנחנו צריכים לעלות שוב על ציוד ולרכב עד לנמל לאכול באגאדיר. מה שכמובן אומר שאנחנו מסיימים את המסלול הזה בכל זאת!!

להגיע לנמל לא היה קשה כלל, הגענו הכי קרוב לים שהיה שם, נכנסנו לאגאדיר, אכלנו המבורגרים ושתינו בירה וריבי באה לפגוש אותנו שם!

שבעים מאוד, עייפים מאוד ושמחים עוד יותר, שמנו פעמינו, יגאל לתל אביב והשאר לאוטובוס לחדרה.

זה נגמר, זו היתה חוויה לא רגילה ועכשיו הגיע הזמן לישון איזה יום-יומיים.

נתראה בטיול הבא!!

*בקרוב, הסיכום!

נתוני היום:

סה"כ ק"מ- 49.2.

מהירות ממוצעת- 12 קמ"ש.

מהירות מקסימלית- 35.25 קמ"ש.

זמן רכיבה נטו- 4:05 שעות.