אוקיי.. אז בכדי לצאת למסע כה ארוך ומסובך, יש צורך בתכנון עד לפרטים הקטנים. לשם כך התכנסנו בצהרי ה-27/7/08 בכדי לבחון את צעדינו הבאים. לא ידענו כ"כ איפה להתחיל אז התחלנו בדבר יחסית פשוט- רשימת ציוד. מהר מאוד הבנו שלא כזה פשוט לדעת מה יותר נחוץ ומה פחות, מה הכרחי ומה לא, כי בסה"כ כל המשקל בסוף הוא עלינו… ככה שצריך לבדוק טוב טוב לפני שלוקחים משהו. אחרי ויכוחים קצרים, נעיצת מסמרים בעיניים והרדמותו של איתי, התחלנו בתכנון השביל עצמו. הנקודה שנבחרה לפתיחת השביל הינה, איך לא- החרמון. או יותר נכון, החניון התחתון של אתר החרמון. נקודה אידיאלית, חשבנו לעצמנו, עם יתרון גובה בולט והכי חשוב- להתחיל ברגל ימין, בירידה. לאט לאט הפכנו את החדר לחמ"ל כשעל מסך המחשב מוצגות מפות סימון השבילים ועל מסך הטלוויזיה תצ"א (תצלום אוויר למי שהיה עובד רס"ר או משהו בסגנון) וכך אנו עוברים מטר אחר מטר, קילומטר אחר קילומטר ומוודאים שכל מקום שאנחנו רואים במפה כאפשרי למעבר, יהיה גם בתצ"א כזה, ולהיפך. אחד הדברים ששמנו לנו למטרה היו לא להקלע למקומות לא עבירים.
כמובן שאין 100% וישנם מקומות שעד שלא תדרך רגלך (או במקרה שלנו, צמיגך) בהם, לא תדע שהם חוליים, בוציים, דרדרתיים (בעלי דרדרת קשה), אך כל ניסיונותינו היו למנוע כמה שיותר מצבים שכאלה, למשל במידה וראינו שביל שצבעו בתצ"א צהוב, חשדנו שמדובר בשביל חולי וחיפשנו אלטרנטיבות. למספר מסלולים אף הוספנו דרכים עקיפות ועוד ועוד…
תוכלו לראות את התכנון בהמשך ואת תוצאותיו. מה שאתם רואים בתמונה זהו העמוד הראשון של התכנון (כמה קילומטרים מנקודת ההתחלה)
