כל הדרכים מובילות לכנרת

היום השני במסע הנפלא לאורך שביל ישראל (שביל ישראל שאנחנו יצרנו) החל, ותום כהרגלו, השכים את כולנו מוקדם בבוקר. כל כך מוקדם, שאפילו הציפורים המעצבנות עוד ישנו. כן, השעה 5 בבוקר, ולא התעוררנו כל כך מוקדם כבר הרבה זמן, אבל אין מה לעשות, צריך לתפוס את השמש בשעותיה היפות, ולהתחפשן בצהריים. התארגנו יחסית מהר (כמובן שלא עמדנו בזמנים של תום), אבל ב-6:30 היינו כבר בדרכינו אל הלא נודע…

ללא ארוחת בוקר [טיפ תזונתי: טעות!!!], יצאנו מכפר סאלד, כאשר המטרה בסוף היום הייתה לפרוס את מאהלנו על חוף הכינרת. הבוקר, התחיל ברגל שמאל, כאשר השביל בו התחלנו לרכב לכיוון כפר/ישוב גונן, היה יותר דומה לדרך שאריות של נפילת אסטרואידים, עם מדרון תלול [אפילו תלול מאוד]. אבל… מה שיפה בעליות, שבסוף כל עלייה, יש ירידה.

וואה וואה איזה ירידה הייתה לנו. אבל לפני הירידה, חיפרנו על הטעות שלנו וסעדנו קורנפלקס בגונן. ועכשיו שוב לירידה החושילינג… פנינו היו מועדות לכיוון "שביל הסרגל" [אנחנו המצאנו] של עמק החולה – 10 ק"מ שטח, ישרים כמו סרגל, כאשר בסופם יש גישה לנהר הירדן. כמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי, מה גם שהשעה הייתה 11:00, אז הגיע הזמן לספגטי מבית שף חמרמירואה, טבילה בירדן, וחפשנות באופן כללי.

בסיום ההפסקה, נותרו לנו עוד 3 ק"מ עד ישוב גדות, בהם תכננו לקנות מים ולהשלים קצת ציוד. ה-3 ק"מ האלה הסתברו כיותר, וגם לקחו לנו שעה בערך, אבל הסתדרנו. אבל אז הגיעה הפנינה של היום, ושל כל שבילי האופניים שרכבנו בהם אי פעם. מגדות  ירדנו קצת בכביש ונכנסנו לשביל "הירדן ההררי".

שביל הירדן ההררי, זהו שביל מדהים ביופיו. בעיקרון, הפרש הגבהים בין הנק' בה התחלנו את המסלול, לסיום המסלול הוא 400 מ'. אבל, ה-400 מ' האלה פרוסים לאורך 10 ק"מ של שביל רחב, נוח לרכיבה, ונוף מהמם. מבנה המסלול הוא בערך 1 מ' ירידה, ולאחר מכן 2 מ' עלייה, לכן העליות לא קשות במיוחד. מה שכן בשביל הזה קרה לנו הפאנצ'ר הראשון שלנו (לאופניים של יגאל). אבל אל דאגה, הפאנצ'ר תופעל תוך 2 דק' בערך.

לאחר שסיימנו את הירדן ההררי והגענו לפיסגתו בישוב כרכום, חיפשנו לשווא שביל אשר מסומן במפה, אבל כנראה שהוא מתחיל בדרך פרטית של אחת החצרות באיזור. המשכנו בכביש עד לישוב אלמגור ושם נפגשנו עם 3 כלבים אימתניים, יגאל דפק ספרינט וסחף אחריו את כל הכלבים ואיתי ותום המשיכו בנינוחות אחריו..

אחר כך ירדנו את כל הגובה שהרווחנו בירדן ההררי בשביל אחד קצר וסלעי והגענו אל כביש צפון הכנרת כשחשכה מאיימת לעלות עלינו. רכבנו עוד קצת ועברנו למצב לילה (פנסים ומהבהבים, יגאל עם אפודה זוהרת) והמשכנו לרכב עד לחופים הצפוניים ביותר במזרח הכנרת (דוגה וכינר). חוף דוגה היה סגור וחשוך מאוד ובמרחק כמה מטרים ראינו פנסים דולקים. ניחשנו שהם מהחוף הסמוך ועברנו אליו (חוף כינר).

בחוף היה דשא ותנאים סבירים מינוס ונערכנו בחשיכה לשינה ואכילת פסטה (כרגיל..). עייפים ותשושים הלכנו לישון פעם ראשונה באוהל בטיול ומסתבר שאין מספיק מקום לכולנו + התיקים, מה שננסה לשפר בלילה הבא..

נתוני נסיעה יומיים:

מרחק: 66.75

מהירות ממוצעת: 13

מהירות מקס': 54.5

זמן רכיבה נטו: 5:06

לילה טוב