התכנונים נכנסו להילוך גבוה, הקניות הושלמו, מצב הרוח בשמיים והרעל בעיניים. אנחנו יותר ממוכנים לפיילוט נוסף!
היציאה, הפעם מביתו של איתי, התעכבה בכחצי שעה תודות לתיק השתייה של איתי שהחליט לעשות מקלחת. אבל התיקים על הסבל, הציוד כבר בתיקים ויוצאים לדרך!
הכיוון הכללי הפעם היה דרום- דרום מזרח, שוב על חלק מהמסלול המקורי שלנו, אשר כלל עלייה על נחל אלכסנדר ורכיבה במקביל אליו. עצירה ראשונה התבצעה בחיבור בין נחל אלכסנדר וכביש 4, אך תזמון גרוע שלה גרם לכך שתתבצע, איך לא, בפודרה קופצנית… מקום להניח את האופניים עם המשקל הכבד לא היה חוץ מהעצים המכוסים גם הם בפודרה. רוכבים רבים לפו על פנינו כאילו אומרים: זובי, אנחנו קלילים ותראו מה יש לכם על האופניים! התרגלנו לדבר הזה ולכל קריאות האנשים אשר שואלים מה אנו עושים עם כל הציוד הזה, ועל כך פירוט בהמשך… המשכנו בנחל וביצענו עצירה שנייה, הרבה יותר נורמלית וישיבתית לאחר כ-18 ק"מ, שכללה מפגש עם רוכב שבאמתחתו תירס, חטיפת חטיפי אנרגיה (הום-מייד) ומנוחה קלה. עד כאן הכל נפלא- הכתפיים עדיין במקום, התחת רגוע והזיעה עדיין לא הגיעה לעיניים.
בהמשך הדרך, השמש יצאה קצת ופגשנו, לראשונה באותו היום, חול! אז היה גם קצת פיילוט בהליכה, ולאחר שתום גבר על 3 כלבים גדולים, הוא הצליח באמצעות שכנוע ורחמים לפתוח שער סגור שנתקלנו בו ביישוב ינוב, ובשעה טובה הגענו לפורת- נקודת הצהריים שלנו!
דבר נוסף שבוצע בצורה טובה יותר מהפיילוט הקודם היה ארוחת הצהריים- רוטב עגבניות לפסטה, שימוש במזרן אחד למטרת חסימת הרוח והכנת האוכל מהר (רעבים, קמנו ב-5 בבוקר) וכמובן- סכו"ם!
שבעים, עירניים (לאחר שנ"ץ של שעה), מרוצים מאוד ומוכנים להמשך הדרך, יצאנו במטרה לנסות שביל חלופי לרוב הדרך שעשינו. מצאנו אחד כזה, שמסתבר שהיה במרחק יריקה מהשביל המקורי שבו נסענו בהלוך, אך בשביל החדש כמעט ולא היה חול, כך שאת 3 הק"מ שעברנו ברגל בהלוך, עשינו ברכיבה מהנה בחזור. עד כאן הכל נשמע טוב מידיי לא? בלי איזה טוויסט, סיבוך בעלילה, פנצ'ר, שני פנצ'רים… באותם אופניים… וככה גילינו את התשובה לשאלה- האם הג'יפה של איתי בתוקף?? אז לא. היא לא.
לפחות איתי קיבל את ההזדמנות להתמקצע בהחלפת פנימית (או שתיים) בשטח, ובניקוי צמיגים שנראים כאילו שפכו לתוכם ג'יפה בכוונה. וכך לאחר כשעה של קרב בעיקר עם הג'יפה החדשה שהתגלתה כסרבנית כניסה לפנימית דרך המשפך הקטן, לבסוף ההחלפה בוצעה והרכיבה חודשה עם זרז נוסף- השקיעה שמתקרבת.
מכאן ועד הבית הדרך היתה פשוטה, מלבד חציית נחל או שניים (נחל, שלולית, ביצה.. מים) ומעט קרבות חול. וזהו, הגענו הביתה!
ולשלב הסיכומים- במשפט אחד: ה-צ-ל-ח-ה-!-!
דלתא אקספדישן- הקנייה הטובה של השנה- תיקים גדולים, איכותיים, חזקים והכי חשוב- לא על הכתפיים! עם בעייה אחת קטנה של חיכוך התיק בגלגל לעיתים, בעיה אשר ניתן להתגבר עליה באמצעות שיפצור קל של הסבל, על כך תשמעו בעתיד.
סה"כ ק"מ- 65.
סה"כ פנימיות שהוחלפו- 2!
ציון ארוחת צהריים- 9.
תחת, כתפיים וגב במצב דומה מאוד למצב שלהם בתחילת הפיילוט- תודות לתיקים הנפלאים ולטייטס המושיע. למרות שהזיעה בסוף הצליחה להגיע לעיניים (לפחות אצל איתי, לבנדנה כנראה יש את הגבול שלה).
ניתן לומר שאם היה משהו שבאמת היינו צריכים זה הפיילוט הזה כדי לרומם את מצב הרוח ולהחזיר את הטיול לרמת ההוצאה לפועל. הנסיעה עם משקל כבד (15 ק"ג) על האופניים לא הפריעו יותר מידיי לאופניים ולאחר 4 דקות הרכיבה הראשונות מתרגלים לעניין.
חברים, בעוד כשבועיים מהיום אנחנו יוצאים לדרך, תישארו איתנו.
תגובה אחת
וואלה,
תענוג לקרוא, רק חבל שחלק לא קטן מהתמונות חסר.
בכל מקרה, מקנא בכם,
מאיר.