בום טראח! מה קרה? הלכו האופניים…
אחרי שינה מצויינת שלא ציפינו לה מראש, קמנו כמו חדשים, אכלנו ארוחת בוקר רצינית ויצאנו לדרך בהקדם, כדי לנסות להגיע ל-Inverness כבר בצהריים ולתפור עד כמה שיותר קרוב ל-Fort Williams עוד היום. במהרה התגלה לאיתי שהיום זה לא היום של הברכיים שלו וגם לא היום לנסות לתפור מרחקים, אז ברוב שעות הבוקר הוא המשיך בדרך אבל בקצב מואט כי אחרי הכל, קודם הבריאות.
שעות הבוקר עברו בצורה נעימה, עם הרוח בפנים שכבר די התרגלנו אליה ומזג אויר לא רע, כשברקע קיימת הדילמה התמידית שמרחפת כבר כמה ימים- מה עושים לגביי המשך הטיול, יום כיפור והימים הבודדים שנשארו לאחר מכן?? הכיוון היה לדחוף עד ל-Fort Williams לפני יום כיפור ושם בעצם לסיים את הרכיבה ולזרום לגלאזגו ואדינברו באוטובוס/רכבת ופשוט להנות קצת מהחו"ל.. איתי בכלל תכנן לנוח יום אחד ב-Inverness ואז אולי לנסות להגיע לפורט וויליאמס לפני יום כיפור אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, יש דברים שפשוט אי אפשר לצפות מראש, כגון בעיה באחד מזוגות האופניים, או ירידה תלולה שאיתי לקח ממש קצת מהר מידיי ולא הספיק להאט לפני הסיבוב החד… מה שהסתיים בהתרסקות אלימה של האופניים ושל איתי, אומנם על דשא רך, אבל האופניים, שנמרחו על עץ במהירות של נניח 30 קמ"ש.. וכאן הצלחנו לקבל החלטה מה עושים…
אחרי בדיקה ראשונית שגילתה שאיתי יכול לעמוד ואפילו ללכת, העברנו מבט על האופניים, שהיו במצב פחות טוב, ובישרו את הבשורה המרה- מעכשיו צועדים. המזלג התעקם לגמריי וכך גם הגלגל, מה שהפך את האופניים בעצם לטוטאל לוס ומה שלא הזכרנו- אינברנס נמצאת במרחק 15 ק"מ מפה ואת זה צריך ללכת, כשהרוח עדיין נגדנו והזמן ממש לא לטובתנו גם כן.. אבל ברירה לא היתה לנו, מתחילים לצעוד!
הצעידה היתה קשה, ארוכה ומתישה, עזרה לנו להבין שללככת זה לא קל כמו שזה נשמע, אז הלכנו והלכנו, ובדרך ראינו פטריה אדומה עם נקודות, משהו דרדסי!
ואז המשכנו ללכת עוד קצת והגענו לפאתי אינברנס, שם פגשנו בקבוצה ענקית של תלמידי בית ספר שגם הולכים בשביל שלנו כי זו בעצם הדרך לאינברנס, ראינו בחור שמפסל על גזעי עץ ענקיים ויוצא לו ממש יפה!
ובשעה טובה הגענו לאינברנס ומצאנו נקודה חמה עם אינטרנט בסביבות מרכז העיר, בדקנו הוסטל עם המלצות ובמחיר טוב, היה לנו מקום, הגענו בשלום, איחסנו את האופניים שלנו במחסן מגניב ונעול, דחפנו את התיקים והציוד לדורם של 10 מיטות ויצאנו לאכול בטירוף ב……..מקדונלדס! ניחשתם נכון. אכלנו מ-ל-א אוכל ואז עברנו לפאב ממול ושתינו גלנפידיך אחרי שלמדנו קצת איך מכינים דברים כאלה, מה שעזר לנו להנות יותר מהמשקה, חזרנו להוסטל עם אנרגיות ברצפה ונכנסנו במיטה במהירות האור בערך, כשיודעים שמחר, רק יגאל קם בבוקר לבדוק אם יש מקום להישאר בהוסטל וחוצמזה- ישנים בלי הגבלה.. הללויה מנוחה ואללה בטלה!!
תגובות אחרונות