דו"ח מצב
שבוע לפני היציאה למסע הגדול, והמלאכה מרובה. עד כה התעסקנו בבניית המסלול, בחשיבה על הציוד שיצא איתנו, בבדיקת הציוד, בתהיות, בהיות ושני נסיונות רכובים של 80 ק"מ ו-65 ק"מ.
השלבים בהם הכנו את המסע היו:
1. הכנת רשימת ציוד ולו"ז יומי. (כמה דקות)
2. מעבר על מפות סימון שבילים ותצ"אות ויצירת שבילנו (שלושה שבועות- כולל הכנת מפות A4!)
3. יציאה לפיילוט 1 והסקת מסקנות (כתפיים, תחת)- (יום, יומיים)
4. קניית רכוש והצטיידות ר-צ-י-נ-י-ת (יום)
5. יציאה לפיילוט 2 והסקת מסקנות (יום)
6. טיול לאיזור הנגב בכדי לבדוק אקלים והצטיידות נוספת אפשרית- עליו נפרט בקצרה:
נסענו לאיזור ים המלח בכדי לבדוק את הטמפרטורות בלילה ולדעת אם אנחנו צריכים להעזר בציוד נוסף לחבל ארץ זה. בשביל הרקורד הטיול כלל על האש, שינה בדרום ים המלח (איזור המלונות) וטיול ביום שלמחרת (נחל ערוגות- המון מ-י-ם).
איך שנחתנו עם המכוניות בים המלח, היכתה בנו הבשורה: חחחחחחחחחחחחחחחחחםםםםםםםםםםם במקום הזה!! ממש חם שם! אנחנו שחשבנו אם לישון עם סדין, כרבולית או שק"ש ישר החלטנו- סדין במקסימום! הלכנו לישון על מזרני הפלציב מכוסים בסדין וקצת מזיעים והתעוררנו, איך לא, מהשמש הקופחת (למרות שכשהלכנו לישון תכננו כך שהסככה הסמוכה תיצור עלינו צל). בהמשך היום, כצפוי וכהרגלו של כדה"א, התחממנו יותר ויותר והטמפרטורות היו פשוט לא הגיוניות (40C)! מה שמחייב הרבה הרבה מים, קרם הגנה והתמדה… אחרת נרכב רק בלילות (שזה פחות עדיף, הרבה פחות..). חזרנו יחסית מאוחר אבל בשביל פיילוט זה היה ממש נחמד והסקנו מסקנות בקשר לדברים שהיו לא סגורים עד עכשיו.
זהו…. אז זה נראה קצת מעט אבל בסה"כ הדבר העצום הזה לקח לנו פחות או יותר חודש וחצי, כשפה ושם יש כל מיני פינות קטנות לסגור, דברים חדשים לנסות, דברים חדשים לחקור (אוכל, תוספי מזון ושתייה, ציוד וכו') ולעשות עוד יום מרוכז אחד- "יום ירושלים בשביל ישראל" שהוא בחינת השטח בדרך לבירתנו הנצחית משום שכביש 1 לא מתחשב יותר מדי ברוכבי אופניים- קילומטרים על קילומטרים אין שם בכלל שוליים, את האמת? ביזיון! אז חיפשנו דרך עקיפה לירושלים ומצאנו דרך דרומית לכביש 1 שלא עושה יותר מדי משחק עם עליות וירידות כמו כביש 1 הלא החלטי אלא עולה פשוט, אבל במדרון מתון יותר). חוץ מבחינת השטח אנו נקנה הרבה הרבה חומרים בשביל הכנת חטיפי האנרגיה (84 חטיפי אנרגיה לבן אדם) וסגירות אחרונות של ציוד לאופניים. לאחר מכן אנחנו מחזירים את האופניים לכשירות הכי גבוהה שלהן ומשם הדרך לחרמון קצרה..
אבל העדכון המשמעותי ביותר (כלכלית, לוגיסטית, כאב ראש-ית) הוא שאנחנו לא נצא רק אני ותום לטיול הזה!! אלו מבינכם שעוקבים ומכירים את הסיפור מההתחלה יוכלו לנחש שיגאל, הבחור שביחד עם תום הגה את רעיון הטיול הזה מלכתחילה, עשה קאמבק מפתיע והחליט, שבוע לפני היציאה, שאחרי הכל גם הוא מצטרף! בעיקרון, אחרי שכאבי הראש חולפים מהארגון מחדש של העניינים אפשר לשים לב לעובדה שיש עוד זוג אופניים שמסוגלות לסחוב עוד ציוד ולחלק בצורה טובה יותר את המשקל בין כל משתתפי הטיול. אז עכשיו כל מה שניתן לכם לעשות הוא לצפות לעדכון קצרצר בנוגע לציוד של יגאל ו.. יוצאים לדרך!
עוד עדכונים בהמשך וכמובן בטיול עצמו!
תגובות אחרונות