קמנו ליום הראשון של הויסקי.. אכלנו קורנפלקס ושתינו קפה שחור נח'לה אורגינל, והתחלנו לרכב בתקווה שהיום הרוח תהיה איתנו. בכמה מאות מטרים הראשונים היא הייתה איתנו עד שפנינו לכיוון ההפוך שלה והיא שוב הכתה בפנינו. נסענו צפונה ואז מערבה, בדרך עברנו שורה של עליות, במהלך אחת מהן עקפה אותנו שיירה של מכוניות עתיקות שעשו מן תהלוכה שכזו. לאחר סדרת העליות הגיעו סדרה של ירידות שהארוכה שבהן ארכה כ-10 דקות ובה הגענו למהירות מקסימלית של -50 קמ"ש.
חבל הארץ של הויסקי היה נראה שומם מאוד וגם כאשר הגענו לדאף טאון, העיירה לא הייתה תוססת במיוחד. היו מספר שלטים שמכריזים על תחילת פסטיבל הויסקי בסוף השבוע ומספר אנשים מצומצם ברחובות. הגענו לתחנת מידע ושם גילינו להפתעתנו שמתוך 15 ויסקריות שקראנו שיש באזור, רק 2-3 פתוחות לקהל הרחב, ולאחת מהן יש צורך בהזמנת מקומות מראש.
לאחר עיכול האכזבה, הלכנו לסעוד במסעדה שנקראת GLENFIDDICH, די קרוב למזקקה עצמה, ובה אכלנו המבורגר עוף ואיתי אכל המבורגר. לאחר הארוחה נסענו למזקקה של גלנפידיך, שבתרגום חופשי מגילית- עמק הצבי. הסיור במזקקה היה ללא תשלום אך גם ללא אנגלית מובנת לאיש. היו איתנו גם קבוצה של אנשים דוברי ספרדית והעדפנו להקשיב איתם להסבר מאשר לשמוע את שבירת השיניים של המדריכה דמויית ילדת הבית ספר, בניסיון להסביר לנו במבטא בריטי איך עושים וויסקי.
יותר מידי מבינים בויסקי לא יצאנו מסיור זה ולאחר שראינו שמחירי הויסקי בחנות המפעל יקרים מאלו שבצ'כיה, לא קנינו כלום והמשכנו לרכב מערבה ולקדם את עצמנו. דרך אגב, תוך כדי סיור הויסקי היה גשם שוטף ששטף לנו את האופניים כולל את הכסא של תום שספג מים רבים. תום שם ניילון על הכסא וכך רכב. כ-12 ק"מ מערבה הגענו לעיירה בשם ROTHES שם ישנם כמה מזקקות. אחת מהן, אשר פתוחה לציבור היא GLEN GRANT שבה רצינו לערוך סיור אך היא הייתה סגורה.
מצויידים בקניות שערכנו עוד בדאף טאון, חיפשנו מקום לינה ב-ROTHES אך המחירים היו יקרים ואפילו B&B אחד שהיינו בו רצה מחיר גבוה יותר ממה שפרסם בחזית ביתו. הסתלקנו משם וחשבנו למקם את האוהל שלנו מאחורי השלט המורה לויסקרייה. השטח לא היה טוב אך 50 מטר ממנו מצאנו שטח מישורי עם דשא ובו מיקמנו במהירות את אוהלנו, פתחנו גזייה ושוב אכלנו ארוחה מלאה ומפנקת של פסטה עם רוטב וטונה.
אחרי סיר כזה של פסטה הלכנו לישון כרגיל, שבעים ועייייפים!
5 תגובות
תום הניילון שלקחת היה אמור להגן על הכיסא מהגשם ולא להגן עליך מהרטיבות של הכיסא … לא נורא מטעויות לומדים ..(אני מקווה, חחח.
אתם חושבים שתחזרו עם ויסקי הביתה??
זו לא תהיה אכזבה אם לא?
השיר של שלום חנוך "הולך נגד הרוח" הולחן עבורכם…
נראה לי כשתחזרו לא תוכלו להסתכל יותר על פסטה…
האמת נראה לי שזה מזל שכמה וויסקריות היו סגורות כי אחרת היו תופסים אתכם מפדלים בזיג זג.
תכלס נסענו בזיג זג בגלל הרוח, ושרנו את "רוכב נגד הרוח" בגרסא המיוחדת שלנו…
על פסטה חשבנו שלא נוכל להסתכל גם אחרי שביל ישראל אבל הקיבה לא בוחלת באמצעים כשרעבים…
עם ויסקי כנראה לא נחזור כי מחירי הויסקי פה יקרים הרבה יותר מבארץ- ההסבר היחיד האפשרי היא מס מטורף על האלכוהול. בנוגע לניילון על הכסא, מטעויות למדנו.